שאלות ותשובות

ליוזמה יש שתי מטרות:

  • לצמצם את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
  • לצמצם את הסכסוך הישראלי-ישראלי.

הדרך שבה אנחנו פועלים היא על ידי קידום צעדי מדיניות מול מקבלי ההחלטות בישראל והעברת הרצאות וסדנאות ברחבי הארץ לקבוצות שונות באוכלוסייה הישראלית.

ביוזמה תומכים גם ימנים וגם שמאלנים. היא לא באה להחליף זהות או תפיסה לגבי מה צריך להיות היעד הסופי בנוגע לסכסוך, היא באה כפעולה שאפשר לעשות כאן ועכשיו.  המשותף לחברי היוזמה הוא הרצון לצמצם את הסכסוך כבר מחר בבוקר.

הנה רשימה קצרה של חברי הכנסת שנפגשנו איתם: וואליד טאהא (רע"ם), אוסמה סעדי (המשותפת), מוסי רז (מרצ), עומר בר לב (העבודה), רם בן ברק (יש עתיד), רות וסרמן לנדה (כחול לבן), אלי אבידר (ישראל ביתנו), צביקה האוזר (תקווה חדשה), ניר ברקת (ליכוד), אבי דיכטר (ליכוד), עמיחי שיקלי (ימינה), שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ועוד רבים אחרים.

חשוב לציין, כי בגלל חוסר ההשתייכות הפוליטית שלנו, ובגלל שאנחנו מאמינים קודם כל בישימות ופרקטיות ורוצים לשנות את המציאות בשטח, אנחנו פועלים בעיקר מול חברי הקואליציה (תהיה אשר תהיה) ומשרדי הממשלה.

תשמעו סיפור. בתחילת הדרך שלנו, נפגשנו עם חברת כנסת וניסינו לרתום אותה לתמיכה ביוזמה. השיחה הסתיימה אחרי 3 דק' בסיומן היא אמרה: "עקרונית אני תומכת, אבל מה שווה לי התמיכה בכם? מי בציבור יתמוך בי יותר כשישמע שאני תומכת ברעיון צמצום הסכסוך?"

אז למה מימון המונים?

כדי לשקף את התמיכה הציבורית ברעיון. להראות לציבור ולמקבלי ההחלטות שיש ציבור רחב בישראל שמאמין אולי בפתרונות שונים, אבל תומך בצורה נחרצת בצעדים לצמצום הסכסוך.

וגם, לא פחות חשוב, כדי לזכור שבעל המאה הוא בעל הדעה. אנחנו לא רוצים להיות לחיצים וסחיטים על ידי גורמים בעלי אג'נדות נסתרות. לכן, התבססות באופן משמעותי על מימון המונים מאפשרת לנו להיות עצמאית ונטולי אינטרסים זרים.

ליוזמה יש כיום רשימה של יותר מ – 60 צעדים צעדי מדיניות אפשריים שניתן לקדם לטובת צמצום הסכסוך הישראלי – פלסטיני.

לקריאה מעמיקה יותר של הצעדים המוכנים שלנו וכן הצעדים שנמצאים בשלבי הכנה ותכנון, מוזמנים לבקר בעמוד הצעדים לצמצום הסכסוך שלנו

לפני הכל, אנחנו עובדים על יצירת בסיס תומכים רחב המורכב מישראלים על כל קצוות הקשת הפוליטית. לכן, אנו פועלים להפצת הרעיון באמצעות חוגי בית, גיוס תומכים וקידום השיח בקרב הציבור. במקביל, אנחנו פועלים לקידום צעדי המדיניות מול מקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה. השילוב של יצירת תנועת שטח, יחד עם תנועת לובינג, מאפשרת לנו להגיע להישגי מדיניות בפועל.

הצעדים שאנחנו מקדמים מיועדים בין היתר לשפר את התנאים הכלכליים של הפלסטינים. מה יצא לצד הישראלי משיפור הכלכלה הפלסטינית?

תומכי פתרון "המדינה האחת", בין אם הם מהימין ובין אם הם מהשמאל, וודאי יסכימו שעדיף שהמרכיב הפלסטיני שיוטמע בתוך המדינה האחת יהיה משגשג ככל הניתן. אחרת, האינטגרציה של שתי היישויות תוביל להרעה דרמטית של המצב הכלכלי בארץ ונטל כלכלי עצום על מוסדות המדינה.
תומכי "שתי המדינות לשני עמים" בוודאי צריכים לכוון לכך שהמדינה הפלסטינית העתידית תבוסס על בסיס כלכלי איתן. רק מדינה עם שגשוג כלכלי תוכל להיות בת-קיימא, עם סיכוי מוגבר ליציבות ולתפקוד ועם סבירות גוברת למשטר שמזכיר דמוקרטיה. וכדאי להתחיל את הצמיחה הכלכלית, שלא מתרחשת ביום אחד,כמה שיותר מוקדם – ולא לחכות לבוא הפתרון.
גם מי שתומך בהמשך המצב הקיים חייב להודות שמעבר לגרעין האידאולוגי הקשה שמניע את הטרור הפלסטיני יש הרבה פעילים בודדים בשוליים שתנאי החיים הכלכליים הירודים שלהם מדרבנים אותם לתקוף ישראלים (פעילים כאלה אפיינו את גל טרור הסכינים של קיץ 2016 ), שיפור בכלכלה ימנע מקרים כאלה.

  1. לא נקדם צעדים שיפריעו לפעילות השב"כ ושאר גופי הביטחון בכל רחבי יהודה ושומרון.
  2. לא נקדם צעדים שידרשו פינוי של יישובים מוסדרים.
  3. לא נקדם צעדים שלא זוכים להסכמה הן בקרב אנשי ימין והן בקרב אנשי שמאל.
  4. לא נקדם מהלכים שזוכים להתנגדות נחרצת מהצד הפלסטיני.

מטרתנו היא לבנות מחנה שלם, ציבור אנשים מאוגד, שמקבלי ההחלטות לא יוכלו להתעלם ממנו. כל מי שרוצה לפעול או לתרום לצמצום הסכסוך, יכול למצוא אצלנו בית ומקום. הביטוי לכך יכול לבוא בדרכים שונות: תרומת סכום קבוע חודשי (אפילו חמישה שקלים), הצבעה לגבי הצעדים הנכונים הרלוונטיים, פעילות בצוותי הפעילים שלנו ועוד.

כיום, איננו רואים פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני בטווח הקרוב, ולכן איננו יודעים מה יהיה הפתרון הנכון בעתיד. אבל מהלך שיצמצם את הסכסוך יציב את ישראל בעמדה שבה תוכל לזהות הזדמנויות עתידיות. איך הן תראינה? האם זאת תהיה קונפדרציה ירדנית־פלסטינית? קונפדרציה ישראלית־פלסטינית? האם יתרחשו גלי הגירה שישנו את הרכב האוכלוסייה? האם תיפרץ הדרך להסדר ביניים ארוך טווח? האם בכל זאת ייווצרו התנאים לשתי מדינות בגבולות מוסכמים? אולי בכל זאת סיפוח? ואולי משהו אחר לחלוטין? אין לדעת, העתיד נסתר מעיני כולנו, אבל אפשר להתמקם בעמדה שתאפשר לנו לזהות הזדמנויות חדשות ולזנק עליהן כשהן תופענה.

היוזמה היא יוזמה ישראלית, שמנסה בראש ובראשונה לבסס את ההסכמה הישראלית בנוגע לאופן הטיפול בסכסוך, ולעבור מחשיבה בינארית (או פיתרון או כלום) לחשיבה פרגמטית. קיימים צעדים רבים באחריות ישראלית, שניתן ליישם מבלי להיות תלויים בגורמים או גופים חיצוניים, ואותם יש ליישם בהקדם. העוצמה של הרעיון היא באי-התלות שלו בגורמים חיצוניים. איננו מחכים לגורמים חיצוניים, ואנחנו מתחילים לפעול לקידום צעדים מועילים. עם זאת, אנחנו בממשק עם גורמים פלסטינים בשתי נקודות – מחקר, שיאפשר לנו להכיר את המציאות מקרוב, וקידום מדיניות, שיאפשר לנו להוביל מהלכים שדורשים הסכמה של שני הצדדים.

השיח הפנים-ישראלי בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני תקוע. כל צד שקוע בתוך הפרדיגמות והפחדים שלו, ומתקשה להקשיב לטענות של הצד השני. מתוך אמונה כי האמת שייכת לשני הצדדים באותה המידה, המעבר מפרדיגמה של תכניות גדולות לצעדים קטנים, שמקטינים את החיכוך הטעון בינינו לבין הפלסטינים, יביא את הציבור לשיחה דווקא על הנושאים שניתן להסכים עליהם.

אנחנו מקדמים את הנושא בשיחות סלון, אירועים, שיח ברשתות החברתיות ובפעילויות חינוכיות לגילאי התיכון, כך שלאט לאט נצליח להחזיר את הציבור הישראלי לשיחה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט ועל חשיבה מורכבת בכלל, אך הפעם ממקום אחר – פרגמטי ומוכן לצעדים לשינוי.

הצעדים שאנחנו מציעים בשלב הזה נוגעים ליהודה ושומרון בלבד, מכמה סיבות:

  1. עזה נשלטת בידי ארגון טרור, וההתנהלות בזירה העזתית היא הרבה יותר צבאית מאשר אזרחית.
  2. המעבר מחשיבה על פתרון הסכסוך לחשיבה על צעדים לצמצום הסכסוך מאפשרת פעולות רבות ביהודה ושומרון, מבלי לפתור את הקונפליקט הסבוך בעזה.