שאלות ותשובות

מטרת היוזמה היא יציאה מהמלכוד והגשמת שתי השאיפות של רוב הישראלים – לא לשלוט על הפלסטינים ולא להיות מאוימים על ידיהם. מלבד הסכסוך הישראלי-פלסטיני, קיים גם סכסוך ישראלי-ישראלי. החשיבה הפרגמטית שאנחנו מציעים בנוגע לסכסוך מאפשרת לנו לאחות את השברים הישראליים ולהביא להסכמות רחבות בין הימין והשמאל.

ביוזמה תומכים גם ימנים וגם שמאלנים. היא לא באה להחליף זהות או תפיסה לגבי מה צריך להיות היעד הסופי בנוגע לסכסוך, היא באה כפעולה שאפשר לעשות כאן ועכשיו. חברים ביוזמה אנשים שהצביעו גם לליכוד וימינה משם וגם לכחול לבן ושמאלה משם. משותף לנו דבר אחד: אמונה שאפשר לצמצם חלקים מסוימים של הסכסוך.

השיח הפנים-ישראלי בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני תקוע. כל צד שקוע בתוך הפרדיגמות והפחדים שלו, ומתקשה להקשיב לטענות של הצד השני. מתוך אמונה כי האמת שייכת לשני הצדדים באותה המידה, המעבר מפרדיגמה של תכניות גדולות לצעדים קטנים, שמקטינים את החיכוך הטעון בינינו לבין הפלסטינים, יביא את הציבור לשיחה דווקא על הנושאים שניתן להסכים עליהם.

אנחנו נקדם את הנושא בשיחות סלון, אירועים, שיח ברשתות החברתיות, ובעתיד הקרוב גם בפעילויות חינוכיות, כך שלאט לאט נצליח להחזיר את הציבור הישראלי לשיחה על הסכסוך הישראלי-פלסטיני בפרט ועל חשיבה מורכבת בכלל, אך הפעם ממקום אחר – פרגמטי ומוכן לצעדים לשינוי.

הצעדים שאנחנו מקדמים מיועדים בין היתר לשפר את התנאים הכלכליים של הפלסטינים. מה יצא לצד הישראלי משיפור הכלכלה הפלסטינית?

תומכי פתרון "המדינה האחת", בין אם הם מהימין ובין אם הם מהשמאל, וודאי יסכימו שעדיף שהמרכיב הפלסטיני שיוטמע בתוך המדינה האחת יהיה משגשג ככל הניתן. אחרת, האינטגרציה של שתי המדינות תוביל להרעה דרמטית של המצב הכלכלי בארץ ונטל כלכלי עצום על מוסדות המדינה.
תומכי "שתי המדינות לשני עמים" בוודאי צריכים לכוון לכך שהמדינה הפלסטינית העתידית תבוסס על בסיס כלכלי איתן. רק מדינה עם שגשוג כלכלי תוכל להיות בת-קיימא, עם סיכוי מוגבר ליציבות ולתפקוד ועם סבירות גוברת למשטר שמזכיר דמוקרטיה. וכדאי להתחיל את הצמיחה הכלכלית, שלא מתרחשת ביום אחד,כמה שיותר מוקדם – ולא לחכות לבוא הפתרון.
גם מי שתומך בהמשך המצב הקיים חייב להודות שמעבר לגרעין האידאולוגי הקשה שמניע את הטרור הפלסטיני יש הרבה פעילים בודדים בשוליים שתנאי החיים הכלכליים הירודים שלהם מדרבנים אותם לתקוף ישראלים (פעילים כאלה אפיינו את גל טרור הסכינים של קיץ 2016 ), שיפור בכלכלה ימנע מקרים כאלה.

לפני הכל, אנו מבקשים ליצור בסיס תומכים רחב המורכב מישראלים על כל קצוות הקשת הפוליטית. לכן, אנו נפעל להפצת הרעיון באמצעות חוגי בית, גיוס תומכים וקידום השיח בקרב הציבור. בסיס התומכים הרחב, בשילוב עם שימוש בלוביסטים (שדלנים) שישכנעו את מקבלי ההחלטות הישראלים, נשפיע על ההחלטות המתקבלות ועל הלך הרוח הציבורי.

  1. לא נציע צעדים שיפריעו לפעילות השב"כ והמודיעין הישראלי בכל רחבי יהודה ושומרון.
  2. לא נציע צעדים שימנעו מצה"ל להמשיך לנהל מרדפים ומעצרים.
  3. בבקעת הירדן תישאר נוכחות צבאית ישראלית קבועה.
  4. המרחב האווירי והאלקטרומגנטי יוותר בשליטה ישראלית מלאה.
  5. התיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית לא ייפגע.

אף אחד מהצעדים שנקדם לא יפגע בעקרונות הביטחון הללו.

מטרתנו היא לבנות מחנה שלם, ציבור אנשים מאוגד, שמקבלי ההחלטות לא יוכלו להתעלם ממנו. כל מי שרוצה לפעול או לתרום לצמצום הסכסוך, יכול למצוא אצלנו בית ומקום. הביטוי לכך יכול לבוא בדרכים שונות: תרומת סכום קבוע חודשי (אפילו חמישה שקלים), הצבעה לגבי הצעדים הנכונים הרלוונטיים, פעילות בצוותים ועוד.

  1. כדי לשקף את התמיכה הציבורית ברעיון – בנושא כל כך רגיש כמו הסכסוך רעיונות חייבים לבוא מלמטה.
  2. לרוב, קיימת חשדנות מסוימת כלפי ארגונים הפועלים בתחום הסכסוך, מתוך החשש שהעקרונות של הארגון ישתנו ימינה או שמאלה לאורך הזמן. באמצעות מימון המונים אנחנו מבטיחים שהעקרונות והפעולות שלנו יהיו תמיד נתונים לביקורת הציבור.
  3. כי אנחנו מאמינים שלכל אדם צריכה להיות היכולת לקחת חלק בדרך החדשה.

כיום, איננו רואים פתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני בטווח העשור הקרוב, ולכן איננו יודעים מה יהיה הפתרון הנכון בעתיד. אבל מהלך שיצמצם את הסכסוך יציב את ישראל בעמדה שבה תוכל לזהות הזדמנויות עתידיות. איך הן תראינה? האם זאת תהיה קונפדרציה ירדנית־פלסטינית? קונפדרציה ישראלית־פלסטינית? האם יתרחשו גלי הגירה שישנו את הרכב האוכלוסייה? האם תיפרץ הדרך להסדר ביניים ארוך טווח? האם בכל זאת ייווצרו התנאים לשתי מדינות בגבולות מוסכמים? אולי בכל זאת סיפוח? ואולי משהו אחר לחלוטין? אין לדעת, העתיד נסתר מעיני כולנו, אבל אפשר להתמקם בעמדה שתאפשר לנו לזהות הזדמנויות חדשות ולזנק עליהן כשהן תופענה.

היוזמה היא יוזמה ישראלית, שמנסה בראש ובראשונה לבסס את ההסכמה הישראלית בנוגע לאופן הטיפול בסכסוך, ולעבור מחשיבה בינארית (או פיתרון או כלום) לחשיבה פרגמטית. קיימים צעדים רבים באחריות ישראלית, שניתן ליישם מבלי להיות תלויים בגורמים או גופים חיצוניים, ואותם יש ליישם בהקדם. העוצמה של הרעיון היא באי-התלות שלו בגורמים חיצוניים. איננו מחכים לגורמים חיצוניים, ואנחנו מתחילים לפעול לקידום צעדים מועילים. עם זאת, אנחנו בממשק עם גורמים פלסטינים בשתי נקודות – מחקר, שיאפשר לנו להכיר את המציאות מקרוב, וקידום מדיניות, שיאפשר לנו להוביל מהלכים שדורשים הסכמה של שני הצדדים.

הצעדים שאנחנו מציעים בשלב הזה נוגעים ליהודה ושומרון בלבד, מכמה סיבות:

  1. עזה נשלטת בידי ארגון טרור, וההתנהלות בזירה העזתית היא הרבה יותר צבאית מאשר אזרחית.
  2. המעבר מחשיבה על פתרון הסכסוך לחשיבה על צעדים לצמצום הסכסוך מאפשרת פעולות רבות ביהודה ושומרון, מבלי לפתור את הקונפליקט הסבוך בעזה.

ליוזמה יש כיום רשימה של יותר מ – 60 צעדים צעדי מדיניות אפשריים שניתן לקדם לטובת צמצום הסכסוך הישראלי – פלסטיני.

לקריאה מעמיקה יותר של הצעדים המוכנים שלנו וכן הצעדים שנמצאים בשלבי הכנה ותכנון, מוזמנים לבקר בעמוד הצעדים לצמצום הסכסוך שלנו