צעדים לצמצום הסכסוך

נדמה שבין מחנות פוליטיים מתקיים משחק סכום-אפס: אם השמאל מנצח, זה אומר שהימין בהכרח מפסיד; כשהימין מפגין הצלחות, זה כנראה בא על חשבון השמאל. עולה השאלה – האם קיימים צעדי מדיניות שגם הימין וגם השמאל יכולים להסכים עליהם?

אנחנו טוענים שכן – צעדים לצמצום הסכסוך.

צעדים לצמצום הסכסוך עונים על שלושה עקרונות:

  1. הם מצמצמים את השליטה הישראלית על הפלסטינים או מייצרים צמיחה, שגשוג וחופש, מבלי לפגוע בביטחון ובאינטרס הישראלי.
  2. הם נמצאים בקונצנזוס ישראלי מבלי לחתור לפתרון קבע ספציפי (כמו מדינה אחת או שתי מדינות).
  3. קיימת היתכנות פוליטית ומעשית ליישומם, וניתן לבצע אותם כבר "מחר בבוקר".

הצעדים לא הומצאו על ידינו. אלה רעיונות מוכרים במערכת הפוליטית והביטחונית, שלא מומשו עד כה בגלל שהם היו תמיד חלק מתכניות גדולות לפתרון הסכסוך.

הגיע הזמן לגישה חדשה שתוציא אותנו ממשחק סכום האפס.

רוצים לשמוע עוד?

הזמינו אותנו לשיחה אצלכם בסלון.

  • שיפור וייעול מעבר אלנבי
  • ייעול תעסוקת פלסטינים בישראל
  • שדרוג תשתיות סלולר
  • ייעול היבוא והיצוא הפלסטיני

מהו מעבר אלנבי?

מעבר אלנבי תמונה

מעבר אלנבי הוא מעבר גבול יבשתי מרכזי בין ישראל לירדן, הממוקם בקצהו הדרומי ביותר של נהר הירדן. למעבר שלושה שימושים עיקריים - (1) יציאת פלסטינים לחו"ל; (2) צינור המסחר של הגדה המערבית עם העולם בכלל והעולם הערבי בפרט; (3) שער לתיירים מכל העולם.

מה הבעיה?

ההמתנה במעבר אלנבי יכולה להגיע ל-6 שעות ומלווה בחוסר ודאות ויכולת תכנון מראש, זאת בנוסף להמתנה בשדה התעופה בירדן והנסיעות בדרך. המעבר לוקה בחוסר יעילות, חוסר התאמה לעומסים הכלולים בו, בירוקרטיה מסורבלת ועוד. כל אלו משפיעים על תפקודו של המעבר - הם הופכים את היציאה לחו"ל לקשה עד בלתי אפשרית עבור האוכלוסייה הפלסטינית ויוצרים תקיעות ומחנק כלכלי.

מה הפתרון המוצע?

(1) שדרוג מעבר אלנבי בהתאם להחלטת ממשלה 4795 (תוכנית לשדרוג מסופי הגבול היבשתיים) ולהצעות המובאות בתוכנית טראמפ.

(2) הארכת שעות הפעילות של המעבר וקיצור ההמתנה מ6 שעות ליעד של חצי שעה.

(3) הנגשת המעבר באמצעות תחבורה ציבורית וסלילת כבישים.

קישור להמשך קריאה

מה המצב היום?

תעסוקת פלסטינים בישראל מהווה גורם חיוני בכלכלה הפלסטינית ומקור פרנסה ל-18% מהמשפחות הפלסטיניות בגדה המערבית. במקביל, היא מהווה רכיב כלכלי חשוב בכלכלה הישראלית בעקבות המחסור בעובדים רבים.

מה הבעיה?

  1. מנגנון היתרי העבודה הקיים מייצר שוק שחור של סחר בהיתרים, מה שגורם להפסדים של מאות מיליוני ש"ח בשנה במשק הישראלי והפלסטיני בשל חוסר יעילות כלכלית.
  2. מחד מעסיקים ישראלים מדווחים על מחסור של עשרות אלפי עובדים במספר ענפים, ומאידך אחוז האבטלה הפלסטיני גבוה ביותר.

מה אנחנו מציעים?

  1. יישום החלטת ממשלה 2174 משנת 2016 שקוראת לשינוי מנגנון היתרי העבודה וטיפול בתופעת הסחר בהיתרים.
  2. הוספת מכסות לטיפול במחסור בעובדים תוך הגדרת מכסות מיוחדות לענפים ייעודיים.

קישור להמשך קריאה

מה המצב היום?

תשתיות סלולר

ענף הסלולר הפלסטיני מתאפיין ברמת קליטה נמוכה מאוד, תקשורת איטית, תשתיות לא מתוחזקות וטכנולוגיה מיושנת הנובעות מתחרותיות נמוכה (עד לא קיימת) של שתי חברות בלבד. בשל חשיבותה הבטחונית של רשת הסלולר עבור ישראל, קיימים נהלים הדוקים המגבילים את ענף הסלולר הפלסטיני. למרות שרוב המגבלות אפקטיביות, חלק מהנהלים מיושנים ולא תורמים לביטחון.

מה הבעיה?

עקב הנהלים הישראלים, בזמן שהטכנולוגיה בתחום הסלולר התפתחה בקצב גבוה בישראל כמו בשאר העולם, ענף הסלולר הפלסטיני נשאר מאחור. חברות הסלולר הפלסטיניות לא מורשות להתקין אנטנות בשטחי C, מה שמגביל את מרחב הקליטה ומייצר אזורים מתים ללא תקשורת. בשילוב עם מציאות המחסומים והמעברים באיו"ש המצב מייצר תסכול משמעותי.

מה אנחנו מציעים?

(1) הקצאת נקודות לפריסת אנטנות סלולר פלסטיניות בשטחי C.

(2) כינוס ועדת התקשורת המשותפת JTC (ישראלית-פלסטינית) לבחינת האתגרים והצרכים העדכניים של ענף התקשורת הפלסטיני, תוך שימת דגש על הגברת התחרותיות בענף.

(3) עדכון רשימת מוצרי התקשורת הדו-שימושיים האסורים (דו"ש) ובחינת שיטת רישיונות היבוא הנהוגה כיום.

קישור להמשך קריאה

מה המצב היום?

סחורה פלסטינית יוצאת/נכנסת עוברת תהליך לוגיסטי כפול. ביצוא, הסחורה עוברת תהליך בידוק ארוך ויקר גם במעבר הסחורות היבשתי (כדי לחצות את גדר הביטחון), וגם בנמל לפני העליה לאוניה, כמו סחורה ישראלית. ביבוא, הסחורה עוברת בידוק כאילו היא מגיעה לישראל, ואז בירוקרטיה נוספת ומסורבלת כאילו היא יוצאת מישראל לרש"פ.

מה הבעיה?

  1. סחורות נבדקות פעמיים בגלל תכנון לוגיסטי לקוי.
  2. קיימת זמינות ונגישות נמוכה של נותני השירות לסוחרים.
  3. קיימת חוסר יעילות תפעולית לאורך כל השרשרת הלוגיסטית.
  4. תכנון התהליך מתבצע לשתי מערכות לוגיסטיות נפרדות ולא לאחת מתמשכת.

מה אנחנו מציעים?

  1. בטווח המיידי - שימוש באזיקים אלקטרוניים עם GPS לסגירת מכולות והרחבת פרויקט Door2Door לייעול תהליכי היצוא לישראל.
  2. בטווח הבינוני - הקמת שני "נמלים יבשתיים", באזור ג'נין ובאזור תרקומיא, אשר ישמשו כאזורים לוגיסטיים סטריליים לתהליכי הבידוק ואישור הסחורה.
  3. בטווח הבינוני-ארוך - חיבור הנמלים היבשתיים במסילת רכבת לנמלי הים הישראלים.
  4. בטווח הארוך - חיבור מסילות לירדן כחלק מתכנית "מסילות לשלום אזורי"

קישור להמשך קריאה

  • רציפות תחבורתית

מה המצב היום?

רציפות תחברותית- תמונה

הסכמי אוסלי בשנות ה-90 יצרו מציאות ביניים - שטחי A ו-B שעברו לניהול פלסטיני הופרדו טריטוריאלית באמצעות שטחי C שנשארו בשליטה ישראלית. החלוקה הטריטוריאלית תוכננה להיות זמנית, אך נשארה קבועה עד היום.

מה הבעיה?

מעבר יומיומי של פלסטינים בין הכפרים והערים מחייב מפגש תדיר עם כוחות ביטחון ישראליים בגלל הנסיעה על אותם כבישים, מה שמגביל את יכולת התנועה הפלסטינית גם בחוסר היכולת לתכנן (אי-ודאות גדולה) וגם בחיכוך יומיומי עם שיטור ישראלי.

מה אנחנו מציעים?

ניתן ליישם מספר פרויקטים נקודתיים בצמתים מרכזיים שיביאו לצמצום דרמטי של הבעיה ובכך להגביר את הרציפות והודאות של מערכת הכבישים הפלסטינית. הפלסטינים יסעו בכביש שמחבר בין ערים פלסטיניות בלבד ובכך יוקטן החיכוך בין האוכלוסיות. דוגמה אחת לתכנית כבישים היא ״כביש עוקף-ירושלים מזרחי״ (אל-זעים – עזריה – בית סאחור). כיום הנסיעה מרמאללה לבית לחם מפותלת וארוכה. פרויקט זה, שבו נדרשת סלילה של 5 ק"מ בלבד יאפשר רצף תחבורתי פלסטיני מרמאללה לבית לחם, יקצר את זמן הנסיעה מ-4 שעות לכ-40 דקות, ויחבר את יהודה ושומרון.

הצעדים שתיארנו לא מסכמים את כל מה שאפשר לעשות. ככל שיצטרפו עוד ועוד חברים לצמצום הסכסוך, נוכל לבחון ולקדם גם צעדים נוספים כמו פיתוח נמלי מסחר יבשתיים, פיתוח אזורי תעשייה בשטחי C, שדרוג תשתיות חשמל ועידוד ייצור אנרגיה, הסדרת תשתיות מים והפעלת מתקני טיהור שפכים ותמיכה בפיתוח מאגר הגז "עזה מרין".

יש לכם רעיונות לצעדי מדיניות לצמצום הסכסוך?

הצטרפו אלינו

ותתחילו לקחת חלק בהליך קבלת ההחלטות!

כדי להפוך את הרעיונות האלה למציאות – אנחנו צריכים אתכם איתנו