מדד האוטונומיה

אם תשאלו את רוב הישראלים לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני הם ככל הנראה יטענו שתי שאיפות מנוגדות: לא לשלוט על הפלסטינים ולא להיות מאוימים על ידי הפלסטינים. אם תשאלו את רוב הישראלים מה הפתרון שלהם לסכסוך, הם כנראה יכניסו למענה שלהם את המילה "מדינה", בין אם הם בעד מדינה פלסטינית ובין אם הם נגדה.

עבודה זו, המשותפת ליוזמה לצמצום הסכסוך ולקבינט האזרחי, מבקשת לקדם שני דברים: הפחתה למינימום של הסיכון הביטחוני הנשקף לישראלים לצד הפחתה של ההתערבות בחיי הפלסטינים והפסקת ההסתכלות על הרשות הפלסטינית באופן דיכוטומי (כן או לא מדינה) אלא כמכלול של סמכויות. לשם כך, מיפינו לראשונה את כלל הסמכויות אשר מנהלות את חיי הפלסטינים, ותיארנו איך הן נחלקות בין ממשלת ישראל, הרשות הפלסטינית וגופים בינלאומיים. על בסיסן, ניתן יהיה להבין אילו נקודות חיכוך מיותרות, והיכן ניתן לבטל או לייעל אותן.

במסגרת בניית מדד האוטונומיה, חילקנו את סך הסמכויות הקיימות לארבעה מימדים: האזרחי, המדיני, הביטחוני והכלכלי. השילוב של הארבעה יאפשר לקבל תמונה מלאה ורחבה על חלוקת הסמכויות של ישראל והפלסטינים ביו״ש ובעזה. התחלנו במימד הכלכלי, אשר בתוכו מצאנו ארבעה תחומים מרכזיים: מדיניות פיסקלית, מדיניות מוניטרית, רגולציה כלכלית וסחר חוץ. תחת כל תחום, הגדרנו שורת שאלות הנוגעות לתאי השטח השונים.

והנה, אולי לראשונה בהיסטוריה, אנחנו מנסים לענות על השאלה: "מהי כמות האוטונומיה הפלסטינית הקיימת היום"? וככה זה נראה:

הטבלה הזו מחולקת ל-28 סמכויות שונות שמחולקות ל-4 אזורים: שטחי A,B,C ורצועת עזה. כלל הסמכויות והמקורות שמהן הוצאנו את המידע מפורטים בטבלה שפתוחה ונגישה לציבור. אנחנו מזמינים אתכם לקרוא את המשך המאמר ולהיכנס לטבלה על מנת לקרוא על חלוקת הסמכויות השונות.